Translate

יום רביעי, 30 בנובמבר 2011

שחר של יום חדש

סוף סוף קמתי ממיטת חוליי, לא שהייתי על ערש דווי או משהו ('חולה' על אובר דרמטיות) אבל בהחלט הייתי זקוקה למנוחה. האמת, שמאז שהפכתי לאימא אני מוצאת שממש קשה לי לנוח, מיד מציפים אותי רגשי אשמה בתוספת של רשימת מטלות אינסופית שקמה מול עיניי לכלותני ולא נותנת לי מנוח. כך שביומיים האחרונים שבהם באמת הרגשתי רע, היה לי הספק לא רע בתחום הדומסטי: הספקתי להכין מרק (ברוקולי), לאפות עוגה (בראוניז), לנקות את הבית באופן יסודי למדי ואף לטפל ב"שוטף" (כביסות וכו'). אני מרוצה בהחלט. יחד עם זאת, היה לי הספק לא רע גם בתחום ה"מנוחה" שכלל את כל העונה השלישית של 'סקס והעיר' ואת ספרו האחרון של מייקל קניגהם 'עם רדת הערב', שניהם השרו עלי אווירה כה ניו יורקית ('עם רדת הערב' הזכיר לי מאוד את האווירה בסרט 'אתמול בערב' עם קירה נייטלי - כשקראתי על הדירה של פיטר ורבקה, עמדה לנגד עיניי הדירה של ג'ואנה ומייקל מהסרט), והאווירה הזו (לא ברור בדיוק למה) עשתה לי חשק לחזור כבר לעבודה.
אז הנה אני כאן עם התלבושת היומית שלי, באווירת פוסט מחלה משהו: 

אני בשמלה פרחונית (שמעט מקשישה אותי)
באפיל פוסט מחלתי


לסיום, השיר הזה נוגן אתמול בשיעור ההתעמלות שלי (כן, גם להתעמל הספקתי במחלה הזאת), והיום בבוקר הוא היה השיר הראשון ששמעתי כשהדלקתי את הרדיו, קוסמי או לא?



2 תגובות:

  1. עד כמה שזה עצוב, אני שמעתי את שיר נבואי קוסמי עליז (בגלצ, נכון?) בתום משמרת הלילה שלי. נראה לי שאין מתאים ממנו לפתוח את הבוקר, גם אם הולכים לישון.

    הפוסטים שלך עושים לי חשק ללבוש שמלות, למרות שאין לי בכלל שמלות חורפיות. בעיה.

    השבמחק
  2. אני שמעתי אותו בגלגל"צ. אני חושבת שהיום זה יום השנה למותו של עלי מוהר וכנראה זו הסיבה שהוא הושמע גם שם. אני לובשת גם שמלות קיציות בליווי קרדיגן, החורף עד כה לא מרשים אותו במיוחד.

    השבמחק