התלבושת היומית ורשמים מיום האתמול

היום אני לובשת את סוודר (תסלחו לי, אבל אני שונאת את המילה "סריג") הפאייטים עליו דיווחתי בפוסט הקודם. אני יכולה לדווח שבעבודה התגובות חיוביות ביותר.
תגובת המישמיש: "וואו אמא, היום את קוסמת!".

אתמול אחר הצהריים לקחתי אותו לצלילי הקסם עם ניצה שאול באופרה. המופע שהיינו בו עסק במוצרט ובילדותו. אני מרבה לקחת את מישמישון להצגות, לדעתי זו דרך חיננית להעביר אחר הצהריים בכיף (שזה מבחינתי בישיבה.. ולא בהתרוצצות). מפני שהוא עדיין קטן, ההצגות של התיאטרונים (כן, ככה אומרים לא תיאטראות, תיאטרונים) הרפרטואריים דוגמת אורנה פורת, עדיין לא מתאימות לו, ומרבית ההצגות לגילו הן הצגות של תיאטרונים מסחריים שונים. מדובר במופעי אימה מבחינתי, ולכן בזמן האחרון הורדתי את המינון באופן דראסטי. אלו מפגנים של צווחנות, חוסר תרבות וחוסר טעם. לרוב מדובר בסיפור ילדים חביב (דירה להשכיר, מעשה בחמישה בלונים) שמעובד לבמה בצורה רשלנית ופעמים רבות אפילו גרוטסקית (אוסף של שירים ובינהם קטעי קישור מופרכים - "האריה שאהב תות" עם צחי נוי, כן הכוונה אליך). כל קשר בין המפגנים הללו לתיאטרון, מקרי בהחלט. יוצא דופן מבחינה זו - חנהל'ה ושמלת השבת, הפקה מתוקה ביותר עם הבלחונת של אושיק לוי (בונוס מבחינתי).

בכל מקרה, מה שרציתי לומר הוא שעל רקע זה, צלילי קסם עם ניצה שאול, זוהר באיכותו. הפקה מוסיקלית עם רקדנים שאינה מביכה וגם לא משעממת. גם הסטינג בו המופע התקיים, סטודיו בתוך בית האופרה, הוסיף לחוויה. נסיכותו נהנה אף הוא, אם כי לקראת הסוף, הוא כבר התקשה לשבת. אין מה לעשות, מדובר בהפקה יותר איטית ופחות רועשת מכל הזבל שהרגלתי אותו, לצערי,לצרוך וכנראה שהגמילה לא תהה פשוטה.
בזמן שהיינו באופרה, האדריכל (אבא של מישמיש, ובעלי) התפנה לפקוד (שוב) את האגף החדש במוזיאון תל אביב. אם עדיין לא ביקרתם בו, תלכו. הבניין מוצלח למדי (בלי ועם קשר לכל הסערה שסביב הקמתו), אין מה לומר, שאפו לפרסטון סקוט כהן האדריכל. רוממותו הוא אדריכל בעצמו וככל יוצר, הוא מנהל יחסי אהבה-שנאה/קנאה עם עבודות (בעיקר מוצלחות) של אדריכלים אחרים. לגבי המוזיאון הוא נאלץ להודות שהוא אכן מוצלח, "למרות שאין בו שום דבר חדשני", הוא היה חייב להוסיף. אני אהבתי מאוד את 'ברושים' הוידאו ארט שמיכל רובנר יצרה עבור האגף החדש (את התערוכה שלה בלובר, למשל, ממש לא אהבתי). לדעתי, העבודה ממש מרגשת.

אחרי המופע, התלבטנו אם ללכת ל'מזנון' של אייל שני או לקצץ עלויות ב'הקוסם'. המיתון הממשמש שיגר אותנו לקוסם, שם בלסנו את עצמנו לדעת. כמובן שמיד שסיימנו שנאנו את עצמנו על גרגרנותנו המופרזת (מי אוכל פלאפל ב- 21:00???)