מדובר פה בבלוג חתרני למדי. אין הכוונה לתכנים המוצגים בו, אלא לזהותי החסויה/בדויה.
חשיפה באינטרנט עבורי היא אחד הדברים המפחידים שאני יכולה להעלות על הדעת.
מסיבה זו (ואל תתהו על פשרו של הקשר), הלוקיישנים בהם אני מצולמת נעים על הרצף שבין הזויים, מביכים, נלוזים (שירותי הנכים במקום עבודתי שהם ביי פר השירותים המפנקים ביותר כאן) לפרוזאיים (משרדי הצנוע/ספרטני).
לכן קבלו נא התנצלות כנה באשר לאיכות הצילומים המצולמים במצלמת האייפון (לעיתים בעיבוד אינסטגרמי), על ידי צלמת הבית (אני) הלא מנוסה.
לסיום החלטתי לפנק אתכם בנוף המשרדי שלי, זה מה שאני רואה מול עיניי
חשיפה באינטרנט עבורי היא אחד הדברים המפחידים שאני יכולה להעלות על הדעת.
מסיבה זו (ואל תתהו על פשרו של הקשר), הלוקיישנים בהם אני מצולמת נעים על הרצף שבין הזויים, מביכים, נלוזים (שירותי הנכים במקום עבודתי שהם ביי פר השירותים המפנקים ביותר כאן) לפרוזאיים (משרדי הצנוע/ספרטני).
לכן קבלו נא התנצלות כנה באשר לאיכות הצילומים המצולמים במצלמת האייפון (לעיתים בעיבוד אינסטגרמי), על ידי צלמת הבית (אני) הלא מנוסה.
 |
| לוח השעם שלי |
יותם הקסם! באמת מפנק.
השבמחקמרג'ורי, סחתיין על ההבחנה,יש לי רומן ארוך עם הספר הזה. כשהייתי קטנה זה היה אחד הספרים שיותר אהבתי, ובמיוחד אהבתי את הילד יותם שעל הכריכה (דרך אגב, במהדורות הנוכחיות חזרו לשם המקורי - קאיטוש המכשף). מעבר לזה, הספר הזה מתכתב עם פרט ביוגרפי חשוב בחיי, לא במקרה זה תלוי שם!
השבמחק