וריאציה על נושא מוכר, התלבושת היומית כלומר

אני בחורה של שמלות, לפיכך מספר השמלות בארוני עולה לאין שיעור על מספר המכנסיים. הבעיה היא, שאני עובדת במקום די שמרני (מכון מחקר מוכר למדי) שבו המשמעות של לבוא בשמלה לעבודה היא "מה קרה אחותי, מתחתנת היום או משהו, נוסעת לשאנז אליזה?", כלומר, נסחפת. בגדול. אז תרגיעי. עובדה נוספת היא, שהאימה הגדולה ביותר שלי כאישה מתלבשת היא להיות לבושה מדי, עודף מאמץ = לא קול (אחח, לו הייתי שרלוט גינסבורג). עם זאת, למרות הנתונים שמניתי בפניכם עתה (מה לעשות, בכל זאת חוקרת), יצרתי תקדים דיסוננטי במקום עבודתי שבו אני מרבה להופיע בשמלותיי לעבודה ולא נחשדת בחוסר קוליות/ אובר התלבשות. להפך. לאחרונה יותר ויותר נשים בעבודה בוחרות להגיע בשמלה ומתרצות זאת "בהשראתך". אני חייבת לציין שזו הפעם היחידה בחיי שהרשיתי לעצמי לנהוג בחוסר קונפורמיות, בדרך כלל הבעיה שלי היא הפוכה.. ואני חייבת לתת את הקרדיט על זה לבעלי היקר שהקונפורמיות ממנו והלאה. רוממותו, זה "בהשראתך" (קשה לי להאמין שבעלי יקבל בנינוחות את העובדה שאני בקדחת (רכישת) שמלות , "בהשראתו", אבל מילא).

היום הגדלתי לעשות והגעתי לעבודה בשמלה לבנה (אם כבר מתחתנת..), כרגיל התמונות יצאו מעפנות (ואני גם נראית בהן שמנה, ואני לא. בחיי), אז זאת בעיקרון השמלה שאני לובשת.

שמלה: זארה

מעיל: זארה (שנה שעברה)

נעליים מבט מלמעלה

נעליים: בי יוניק

ולסיום, התיק: רזילי