שוב החלונות רעדו בלילה בגלל הגשם והרוח, אבל הבוקר התגלה דווקא כדי שמשי וחמים.
בדרך לעבודה, מצאתי באוטו איזה אוסף סינגלים של דיוויד בואי שסבא וסבתא שלי הביאו לי מארצות הברית כשהייתי בת ארבע עשרה (וינטאג' אמיתי. עניין של כמעט עשרים וחמש שנים), לא יודעת איך ומתי הוא התגלגל לאוטו, אבל זו הייתה מציאה חיננית שהנעימה לי את נסיעת הבוקר במנהרה.
| בוקרת עירונית והיה גם טרנץ' שלא צולם |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה