דברים שקורים:
1. הסמסטר התחיל ואני במירוץ מטורף עד לא הגיוני סביב הזנב של עצמי. מלא פרויקטים בעבודה, והשנה גם יש לי שלושה (!!!) קורסים בסמסטר. אני לגמרי לוקחת את זה דיי ביי דיי, ומשתדלת לא לחשוב על כל התקופה (ארבעה חודשים של מחסור חמור בחיים), אבל זה עדיין קשה. בייחוד כשמאז תחילת השנה, לא פתחתי (כמעט אף פעם) מחברת של מישמיש (אבל בכל זאת הוא כבר יודע לקרוא!! ממש!).
2. אגב מישמיש המלך, עכשיו הוא בתקופה של ציפורים, הוא הפך ממש לאנציקלופדיה מהלכת לענייני צפרות, מזהה ומתרגש מכל בעל כנפיים ("אמא תביני, אני מתעניין בציפורים רק כחלק מהתעניינות במדע התעופה" הו. כן, כן בסדר. אפשר את זה ביותר חננה??). בחופש סוכות האחרון, כשכבר אזלו כוחותינו מאטרקציות ושעשועים, נסענו לראות נשרים בכרמל. מישמישון היה ממש על סף דמעות: "זה היום הכי טוב בחיים שלי" (לא להתרגש מדי, בכל פעם שהמילה 'לא' נאמרת בהקשר אליו, מדובר ביום הכי גרוע בחיים שלו ואני "סתם אמא מעצבנת שהורסת לו את החיים". כן, לגמרי מחכה בנשימה עצורה לגיל ההתבגרות). ובפרפרזה על מה שכבר כתבתי עליו פעם: מה לעשות. יש ילדים שמעריצים את כוכבי הפסטיגל, ויש ילדים שמעריצים עיטם לבן זנב (או ראש, לא סגורה על זה).
3. אנשים בעבודה משתמשים בנוכחותי יותר מדי פעמים בביטוי הדוחה "לדלבר את הסחורה". בעעעע. שקית הקאה, מישהו??
4. החורף בהחלט דפק כניסה הבוקר כשהתעוררתי. הרוח הפילה עץ על הבית הסמוך, חבל שלא צילמתי, הגזע שלו נותר פעור וקרוע, וכל החלק העליון עם הענפים והעלים נפל על גג הבית ועל החלונות שלו. בנוסף, הברד השתולל ואיים לשבור את החלונות שלנו. מזל שנרגע עד שיצאנו. חייבת להדגיש, אני לחלוטין לא נמנית על מדוכאי החורף. להפך, אני לוקה דווקא ב'סאני בלוז', בקיצור הבו הבו לי עוד מהחורף הזה מלוא החופן!
5. משהו שלקחתי מהספר 'כיצד תהיי פריזאית היכן שלא תהיי' - יותר מחמיא לא להסתרק!
1. הסמסטר התחיל ואני במירוץ מטורף עד לא הגיוני סביב הזנב של עצמי. מלא פרויקטים בעבודה, והשנה גם יש לי שלושה (!!!) קורסים בסמסטר. אני לגמרי לוקחת את זה דיי ביי דיי, ומשתדלת לא לחשוב על כל התקופה (ארבעה חודשים של מחסור חמור בחיים), אבל זה עדיין קשה. בייחוד כשמאז תחילת השנה, לא פתחתי (כמעט אף פעם) מחברת של מישמיש (אבל בכל זאת הוא כבר יודע לקרוא!! ממש!).
2. אגב מישמיש המלך, עכשיו הוא בתקופה של ציפורים, הוא הפך ממש לאנציקלופדיה מהלכת לענייני צפרות, מזהה ומתרגש מכל בעל כנפיים ("אמא תביני, אני מתעניין בציפורים רק כחלק מהתעניינות במדע התעופה" הו. כן, כן בסדר. אפשר את זה ביותר חננה??). בחופש סוכות האחרון, כשכבר אזלו כוחותינו מאטרקציות ושעשועים, נסענו לראות נשרים בכרמל. מישמישון היה ממש על סף דמעות: "זה היום הכי טוב בחיים שלי" (לא להתרגש מדי, בכל פעם שהמילה 'לא' נאמרת בהקשר אליו, מדובר ביום הכי גרוע בחיים שלו ואני "סתם אמא מעצבנת שהורסת לו את החיים". כן, לגמרי מחכה בנשימה עצורה לגיל ההתבגרות). ובפרפרזה על מה שכבר כתבתי עליו פעם: מה לעשות. יש ילדים שמעריצים את כוכבי הפסטיגל, ויש ילדים שמעריצים עיטם לבן זנב (או ראש, לא סגורה על זה).
3. אנשים בעבודה משתמשים בנוכחותי יותר מדי פעמים בביטוי הדוחה "לדלבר את הסחורה". בעעעע. שקית הקאה, מישהו??
4. החורף בהחלט דפק כניסה הבוקר כשהתעוררתי. הרוח הפילה עץ על הבית הסמוך, חבל שלא צילמתי, הגזע שלו נותר פעור וקרוע, וכל החלק העליון עם הענפים והעלים נפל על גג הבית ועל החלונות שלו. בנוסף, הברד השתולל ואיים לשבור את החלונות שלנו. מזל שנרגע עד שיצאנו. חייבת להדגיש, אני לחלוטין לא נמנית על מדוכאי החורף. להפך, אני לוקה דווקא ב'סאני בלוז', בקיצור הבו הבו לי עוד מהחורף הזה מלוא החופן!
5. משהו שלקחתי מהספר 'כיצד תהיי פריזאית היכן שלא תהיי' - יותר מחמיא לא להסתרק!
| לכבוד החורף: פרחים |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה