פוסט שאחרי מלחמה

"מה שמצדיק יותר מכל
את הבדידות את הייאוש הגדול
היא העובדה הפשוטה, החותכת
שאין לנו לאן ללכת .." ('אין לאן ללכת' דוד אבידן)

בשיטוט מקרי בבית של ההורים שלי מצאתי את מחברת הקיטש שלי מגיל העשרה. ימי הזהר של המחברת היו בעיצומן של הניינטיז, כששרתתי כמשקית חינוך בבסיס גדול בדרום. מחברות קיטש הן אקססורי קריטי למשקית חינוך (המדקדקות מוסיפות גם את הנסיך הקטן/העץ הנדיב, אני מיותר לציין, לא נמנתי עליהן). קשה לי לדמיין את עצמי חיה במציאות כה הזויה (עבורי) בה עליי לעשות שימוש תדיר ונונשלנטי באביזרים דוגמת הנ"ל או כמו שחברה שלי מכנה את זה "מדהים איך שאת תמיד מוצאת את עצמך בסיטואציות שהכי לא קשורות אלייך". ניחא. בכל מקרה, מה שרציתי לומר הוא שלא כתבתי בכלל בשבועיים האחרונים למרות שרציתי נורא (וגם רצו לי בראש טריליוני דברים), כי פשוט לא הייתה לי דקה. לכן, נמנע ממני התענוג הכרוך בשימוש במילה ההיא שמזכירה את המקש השמאלי הראשון במקלדת. באסה.

אני בקושי ישנה, ממש בקושי, עד שהמישמיש נרדם, הפפאיה מתעוררת וכך הלאה. כך שכל פעילות פנאי שהיא (למעט בהייה בערוץ האופנה הישראלי בהנקות אמצע ליליות, אם אמנם תחשיבו זאת כפעילות פנאי תקפה..) לא קיימת עבורי. אני למשל נורא רוצה אבל לא מגיעה ל'חירות'. היצירה הספרותית, כלומר. תקועה כבר חודשיים בעמוד 137 ולא מתקדמת בכלל, למרות שמדובר בספר בדיוק מהסוג החביב עליי.
שלשום למשל, עד שסיימתי את כל ענייני הציצים למינהם, פלוס כלים וסידור בסיסי של אזור המחייה, והתיישבתי לזמן איכות עם עצמי (האדריכל בכלל לא היה בבית, אלא התכונן במרץ עם עובדיו לתחרות מה שאומר שהוא נעלם מהנוף כמעט לחלוטין), החליט בדיוק המישמיש להתעורר והזעיק אותי בבעתה כי, וזה ציטוט:"למרות שכבר ישנתי, פתאום קרה לי משהו מוזר" מה קרה? "פתאום באמצע השינה קרתה לי התבלבלות בן השינה לעירה (?!@#$%^), ועכשיו אני לא יכול יותר לישון, אפשר אולי לראות איתך את התוכנית הזאת של האוכל שאני אוהב, זה יעזור לי להירדם". אהה, טוב אוקייייי.ביי ביי חירות. זה מדהים איך הילד שלי שסובל מתת משקל ושהמנעד הקולינרי שלו נע בין פתיתים לפסטה בלי רוטב, מכור לתוכניות אוכל בכלל ולמאסטר שף בפרט.

רציתי גם לכתוב לכם (פלוס דוגמאות) על בגדי האם החדשים שלי; נוחים וקלים ללבישה ולשליפה (ציצים) זריזה מחד, אבל לא רעים ומוזנחים מאידך, אבל אני רואה שלא ייצא לי ממש הפעם, אז אוסיף רק תמונה קטנטנה מהתלבושת היומית שעימה יצאתי בבוקר לגן:


חולצת מנטה: H&M
סקיני: זארה

מלבד זאת, קבלו את האאוטפיט החדש של הטלפון שלי:

מארק ביי מארק ג'ייקובס

ולסיום שני מעילים שהפפאיה קיבלה לרגל החורף הראשון שלה:

Keds Baby (למקרה שתחפוץ לעטות על עצמה את מראה אשת האוליגרך)

בייבי טרנץ': זארה (זה כבר יותר הסטייל שלה, וגם כשחושבים על זה, הומאז' לשחרורו של חנן גולדבלט)