אני מבינה שלעולם, לעולם לא יימאס לי לרכוש שמלות ש(כנראה) לא אלבש, שמלות שאני שומרת לערב חגיגי (השקה במוזיאון?) שלא מגיע, ושגם אם מגיע אחיו החגיגי לכאורה, עדיין אין לי כוח לצאת עבורו בערב מהבית.
הנה עוד אחת לאוסף. מהסייל בזארה
הארון שלי מתפקע מכאלו ומוגזמות יותר, ובכלל, שמלות לא מחמיאות לי. לא יודעת אם זה מעניין או כדאי לנסות לעמוד על המכניזם הפסיכולוגי שעומד בבסיס הפרקטיקה הלא יעילה מכל כך הרבה בחינות הזו. בשורה התחתונה מה שנראה לי שמנחה אותי בעצם זה הניסיון למצוא קצת זוהר בכל החרא השגרתי (ושובר את הלב ש'שגרתי' כרגע הוא משאלת לב ברחנית עבור רבים מאיתנו💔) שאופף אותנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה